אישה יושבת ליד חלון ובוחנת ברוגע שערות שנשרו במברשת
כמה שערות נורמלי לאבד ביום, ואיך תדעי שאין לך מה להילחץ

כמה שערות נורמלי לאבד ביום, ואיך תדעי שאין לך מה להילחץ

אם את סופרת שערות בכיור אחרי חפיפה, או מסתכלת על המסרק ונבהלת, הנה התשובה הקצרה. הטווח שנחשב תקין הוא של עד כ-100 שערות ביום, לפי האיגוד האמריקאי לרפואת עור (AAD) ולפי קליבלנד קליניק. חשוב להבין שזו התקרה של הנורמה ולא הממוצע. בפועל, אצל רוב הנשים המספר היומי נמוך משמעותית ממאה. על הקרקפת שלך יש בערך 100,000 שערות, כך שגם יום שלם של נשירה תקינה הוא לכל היותר עשירית האחוז. וחשוב מזה, הנשירה הזו אינה תקלה. היא השלב האחרון במחזור חיים מובנה שכל שערה עוברת, ובאותו רגע עצמו כ-85 אחוז מהזקיקים שלך נמצאים דווקא בשלב צמיחה פעיל. השערות שנשרו כבר סיימו את תפקידן, ומתחתן כבר גדלות חדשות.

במאמר הזה נפרק את המספרים לגודל האמיתי שלהם, נסביר את מחזור הצמיחה שמאחוריהם, ונראה איך לבדוק בבית אם הנשירה שלך בטווח או מצדיקה בדיקה.

כמה שערות נורמלי לאבד ביום?

המספר שמצוטט הכי הרבה הוא 50 עד 100 שערות ביום, וזה המספר שמופיע באתר האיגוד האמריקאי לרפואת עור (AAD). קליבלנד קליניק מנסחת את זה בצורה מדויקת עוד יותר, ואומרת שאנשים בריאים מאבדים עד 100 שערות ביום.

המילה "עד" היא הנקודה שהכי חשוב להבין, והיא בדיוק מה שהולך לאיבוד ברוב מה שכתוב באינטרנט. מאה שערות הן הגבול העליון של הנורמה, לא הממוצע ולא המצב הרגיל. מהניסיון המקצועי שלנו בעבודה יומיומית עם שיער, המספרים שרואים בפועל נמוכים בהרבה, וגם אישה שלא חפפה כמה ימים לרוב אינה מגיעה למאה שערות בחפיפה אחת.

ולמה זה קריטי? כי בספרות הרפואית 100 הוא בדיוק גם הסף האבחוני. ספר הלימוד StatPearls מתאר בדיקה פשוטה. אוספים את כל השערות שנשרו במשך 24 שעות, בלי לחפוף באותו יום, וסופרים. איסוף של 100 שערות או יותר ב-24 שעות מעלה חשד לטלוגן אפלוביום, כלומר לנשירה מוגברת שאינה בגדר הנורמה. אותו מקור מציין גם שבשלב הפעיל של נשירה כזו, משיכה עדינה בקווצה מוציאה לפחות ארבע שערות.

לכן הדרך הנכונה לקרוא את המספרים היא כזו. עד כ-100 שערות ביום, טווח תקין. מאה ומעלה שנאספו ב-24 שעות, ממצא שמצדיק פנייה לרופא/ת עור. קליבלנד קליניק מציינת שבטלוגן אפלוביום אפשר להגיע עד כ-300 שערות ביום, וזה כבר הפרש שקשה לפספס.

כמה שערות יש לך בכלל על הראש?

לרוב האנשים יש כ-100,000 שערות על הקרקפת בכל רגע נתון, לפי סקירה שפורסמה ב-PMC.

עכשיו עשי את החשבון יחד איתנו. גם מאה שערות, שהן כאמור הגבול העליון של הנורמה, הן עשירית האחוז מכלל השיער שלך. אם היינו מדברות על ארנק עם 100,000 שקלים, מאה שקלים היו נראים לך כסכום זניח. ההבדל הוא שכסף שיוצא לא חוזר, ואילו כל שערה שנושרת מותירה מאחוריה זקיק שכבר מתחיל לייצר שערה חדשה. השיער אינו מלאי מתכלה, הוא מערכת מתחדשת.

למה שיער נושר בכלל? מחזור חיי השערה

כל זקיק שיער בגוף שלך פועל במחזוריות עצמאית משלו, בשלושה שלבים עיקריים. זו הסיבה שאת לא מתקרחת בבת אחת ואז מצמיחה הכול מחדש, אלא נמצאת בכל רגע נתון עם עשרות אלפי זקיקים בשלבים שונים.

אנגן, שלב הצמיחה

זהו השלב הארוך ביותר, והוא נמשך בין שנתיים לשמונה שנים בשערות הקרקפת. בשלב הזה השערה גדלה בקצב של כסנטימטר בחודש, כלומר כ-15 סנטימטר בשנה. משך האנגן הוא מה שקובע כמה ארוך השיער שלך יכול לגדול. אישה שהאנגן שלה נמשך שמונה שנים תוכל להגיע לשיער ארוך משמעותית מאישה שהאנגן שלה נמשך שנתיים, וזה עניין גנטי בעיקרו ולא עניין של טיפוח.

קטגן, שלב המעבר

שלב קצר של כשבועיים, שבו הצמיחה נעצרת והזקיק מתכווץ ומתנתק מאספקת הדם. מכיוון שהוא קצר כל כך ביחס לשני השלבים האחרים, בכל רגע נתון רק חלק קטן מאוד מהשערות שלך נמצא בו.

טלוגן, שלב המנוחה

נמשך כשניים עד שלושה חודשים, ובו השערה יושבת בזקיק בלי לגדול, עד שהיא נושרת ומפנה את מקומה לשערה חדשה שכבר החלה לצמוח מתחתיה. לפי StatPearls, בקרקפת בריאה כ-85 אחוז מהזקיקים נמצאים באנגן וכ-15 אחוז בטלוגן.

וכאן הנקודה המרגיעה באמת. השערה שאת מוצאת על הכרית או במסרק היא שערת טלוגן, כלומר שערה שסיימה מזמן את חייה הפעילים ופשוט השתחררה. מציאת שערות כאלה היא עדות לכך שהמחזור עובד כשורה, לא לכך שמשהו התקלקל. וחשוב לדעת, הפפילה הדרמלית, מרכז הבקרה של הזקיק, נשארת בקרקפת גם אחרי שהשערה נושרת. היא לא יוצאת איתה, ובדיוק בזכות זה הזקיק מסוגל להתחיל מחזור חדש.

איור תלת מימדי של חתך קרקפת עם שלושה זקיקי שיער בשלבי אנגן, קטגן וטלוגן
שלושה זקיקים באותה קרקפת, בשלושה שלבים שונים של המחזור. משמאל, אנגן, זקיק עמוק שבצלו עוטף את הפפילה הדרמלית והשערה גדלה. באמצע, קטגן, הזקיק מתכווץ ונסוג כלפי מעלה. מימין, טלוגן, שערה במנוחה שממתינה להשתחרר עם בצל בהיר קטן . שימי לב שהפפילה הדרמלית נשארת בקרקפת בשלושת השלבים, גם אחרי שהשערה עצמה נושרת.

למה יש ימים שנושר לך יותר?

יש כמה סיבות תמימות לחלוטין לימים שנראים גרועים במיוחד, ורובן קשורות לתזמון ולא לכמות.

תדירות החפיפה. שערות טלוגן שהשתחררו כבר מהזקיק נשארות תקועות בין שאר השיער עד שמשהו מזיז אותן. חפיפה, סירוק או פן משחררים אותן בבת אחת. אם דילגת על יומיים, את רואה במקלחת את התוצר של כמה ימים ולא של יום אחד. חשוב לומר בכנות שזה מסביר למה הכמות נראית גדולה יותר, אבל זה לא מרחיב את הנורמה עצמה. גם במקרה הזה, מאה שערות ומעלה בחפיפה אחת הן מספר שמצדיק תשומת לב ולא הרגעה אוטומטית.

סירוק ועיצוב. אותו היגיון. מסרק שעובר בשיער אוסף שערות שכבר נשרו, הוא לא תולש שערות חיות בכוח.

התקופה בשנה. נשים רבות מדווחות שבתקופות מסוימות בשנה הנשירה מורגשת להן יותר. גם אם התחושה אמיתית, היא כשלעצמה אינה מעידה על בעיה. מה שמשנה הוא האם הנשירה חוזרת לעצמה אחרי כמה שבועות, או שהיא ממשיכה להחמיר חודש אחרי חודש.

שינוי בשגרה. מעבר לתסרוקת אחרת, אורך חדש או מוצר חדש משנה את מה שאת רואה, לא בהכרח את מה שקורה בקרקפת.

איך תדעי אם הנשירה שלך תקינה?

יש כאן שתי דרכים, ושתיהן שוות משהו.

הדרך המדידה. זו הבדיקה שמתוארת ב-StatPearls, ואפשר לעשות אותה בבית. במשך 24 שעות, בלי לחפוף באותו יום, אספי כל שערה שנושרת, מהמסרק, מהכרית, מהבגדים ומהידיים. בסוף היום ספרי אותן. תוצאה שמתחת ל-100 היא בטווח התקין. תוצאה של 100 ומעלה מעלה חשד לנשירה מוגברת, וזו הנקודה שבה כדאי לפנות לרופא או רופאת עור. זו אינה אבחנה, זו אינדיקציה.

הדרך המשווה. חשובה לא פחות, ולפעמים יותר. מספר בודד ביום בודד לא אומר הרבה, כי הוא מושפע מהתזמון. במקום זה, צלמי את השביל שלך אחת לחודש באותה תאורה ובאותה זווית. אחרי שלושה חודשים תהיה לך תמונת מצב אמיתית של מגמה, ולא רושם מבוסס רגע.

שלושה סימנים שמשמעותיים הרבה יותר מספירת שערות בודדת.

  • האם השביל שלך התרחב בחודשים האחרונים, או שהקוקו שאת קושרת נעשה דק יותר במידה מורגשת.
  • האם הנשירה מפוזרת על כל הקרקפת או מרוכזת באזור אחד או בכתם מוגדר.
  • האם השערות הנושרות מגיעות עם בצל לבן קטן בקצה (נשירה מהשורש) או שהן נקטעות באמצע (שבירה).

נשירה או שבירה? ההבדל שרוב הנשים מפספסות

זו אחת הנקודות שהכי מבלבלות. שערה שנשרה מהשורש היא באורך מלא ויש בקצה שלה נקודה בהירה קטנה, הבצל. שערה שנשברה קצרה יותר משאר השיער, ואין לה בצל בקצה. בשיער יבש, מובהר או פגום מעיצוב בחום, חלק ניכר ממה שנתפס כ"נשירה" הוא בעצם שבירה של סיב השיער לאורכו, וזה מצב שונה לחלוטין ומטופל בצורה שונה לחלוטין.

ההבחנה הזו חשובה, כי כאן דווקא יש למה שאת עושה בבית השפעה אמיתית. סיב השיער הוא מבנה חלבוני שכבר נוצר ואינו מתחדש כמו העור, ולכן אי אפשר "לתקן" אותו. מה שכן אפשר זה לשפר את מצבו, את הרכות, הגמישות והעמידות שלו, וכך להפחית שבירה. שגרה נכונה של ניקוי עדין, הזנה והגנה, עם שמפו ללא מלחים ועם מסכת טיפול שמחזירה לסיב חוזק וגמישות, לא תעצור נשירה מהשורש, אבל היא בהחלט יכולה להפחית את כמות השערות שנקטעות בדרך. אם רוב מה שאת מוצאת הוא שערות קצרות בלי בצל, זה בדיוק המקום להתחיל בו.

מתי נשירה כבר לא נכנסת לגדר הנורמה?

יש מצבים שבהם הנשירה חורגת מהמחזור התקין, וחשוב להכיר אותם כדי לדעת מתי לפנות לרופא או רופאת עור. אלה לא מצבים שמאבחנים לבד מול המראה, ואבחון מקצועי הוא התנאי לכל טיפול נכון.

  • טלוגן אפלוביום. נשירה מפושטת וזמנית שמופיעה בדרך כלל כשלושה חודשים אחרי אירוע מעורר, כמו לידה, ניתוח, מחלה עם חום, ירידה חדה במשקל או תקופת לחץ ממושכת. זהו המצב שבדיקת 100 השערות ב-24 שעות מכוונת אליו. לפי StatPearls זהו מצב מוגבל בזמן שנוטה להיפתר מעצמו. הרחבנו עליו במאמר נפרד על טלוגן אפלוביום ונשירת שיער זמנית.
  • אלופסיה אריאטה. נשירה כתמית ממקור אוטואימוני, שמופיעה כאזורים חלקים ומוגדרים. הסברנו את המנגנון והסיכויים לצמיחה מחדש במאמר על אלופסיה אריאטה.
  • נשירה אנדרוגנטית (התקרחות תורשתית נשית). לפי האיגוד האמריקאי לרפואת עור זו הסיבה השכיחה ביותר לנשירת שיער בנשים, והיא מתחילה בדרך כלל בגיל העמידה. היא מתבטאת בהתרחבות הדרגתית של הפסוקת ובדילול כללי, ולא בכתמים. פירטנו עליה במאמר על נשירת שיער אצל נשים.
  • רקע רפואי או תזונתי. תת-פעילות של בלוטת התריס, חוסר ברזל, חוסר ויטמין D וחוסר אבץ יכולים כולם להתבטא בנשירה מפושטת. StatPearls ממליץ לבדוק אותם בבירור של נשירה מפושטת.

אז מה עושים מכאן?

נשירה יומית בטווח שעד כ-100 שערות היא לא סימן לבעיה, היא סימן שהמחזור הביולוגי שלך עובד. כל שערה שנושרת עשתה את דרכה דרך שנים של צמיחה, ומאחוריה כבר עומדת שערה חדשה. ורוב הנשים נמצאות הרבה מתחת למספר הזה, לא עליו.

הטיפ המעשי שלנו לסיום הוא להחליף בהלה במדידה. אם הנושא באמת מטריד אותך, עשי פעם אחת את בדיקת ה-24 שעות וקבלי מספר אמיתי במקום רושם, ובמקביל צלמי את הפסוקת אחת לחודש באותה תאורה ובאותה זווית. אחרי שלושה חודשים תהיה לך תמונת מצב אמיתית ולא תחושה. אם התמונה יציבה והמספר מתחת ל-100, אין לך מה להילחץ. אם המספר עובר את המאה, יש לך משהו קונקרטי להראות לרופא/ת עור.

ואם את כבר שואלת את השאלה הבאה, אם בכלל כדאי לקחת תוסף, אם שמפו מיוחד עוזר ומה עושות התרופות שמדברים עליהן, כתבנו על כך מאמר נפרד ומפורט. מה באמת עוזר נגד נשירת שיער, תוספים, תכשירים ותרופות לפי המחקר, עם טבלת השוואה וסדר פעולות מומלץ.

שאלות ותשובות

ספרתי הרבה שערות אחרי חפיפה, כמה זה כבר יותר מדי?
הסף המעשי הוא 100. לפי StatPearls, איסוף של 100 שערות או יותר במשך 24 שעות, בלי לחפוף באותו יום, מעלה חשד לנשירה מוגברת ומצדיק פנייה לרופא/ת עור. מתחת למספר הזה, ובמיוחד כשהכמות יציבה משבוע לשבוע, אין סיבה להיבהל. שימי לב שספירה של חפיפה בודדת אחרי כמה ימים בלי חפיפה אינה אותה בדיקה, כי היא מרכזת כמה ימים לרגע אחד.

האם חפיפה תכופה גורמת לנשירה?
לא. חפיפה משחררת שערות שכבר סיימו את שלב הטלוגן ומחכות להשתחרר. אם תחפפי בתדירות נמוכה יותר, פשוט תראי יותר שערות בכל פעם. הכמות הכוללת לא משתנה.

כמה זמן לוקח לשיער חדש לצמוח אחרי נשירה?
שיער הקרקפת גדל בקצב של כסנטימטר בחודש, כלומר כ-15 סנטימטר בשנה, לפי StatPearls. לכן צמיחה מחדש היא תהליך שנמדד בחודשים, וסבלנות היא חלק מהעניין.

האם מוצרי טיפוח יכולים לעצור נשירה?
לא. תכשיר קוסמטי פועל על סיב השיער ועל הקרקפת, ולא על מחזור הצמיחה של הזקיק. הוא כן יכול להפחית שבירה, וזה משנה כמה שיער נשמר לאורך זמן. פירטנו את ההבדל במאמר על מה באמת עוזר נגד נשירת שיער.

מקורות


עוד מידע שיכול לעניין אותך